תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות: מה זה אומר על מאגר קורות החיים שלכם

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות: מה זה אומר על מאגר קורות החיים

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות נכנס לתוקף ב 14 באוגוסט 2025, והוא שינה את כללי המשחק עבור כל ארגון שמחזיק מידע אישי. אחד המאגרים הרגישים והפחות מטופלים בארגון הוא דווקא מאגר קורות החיים: אלפי מועמדים, פרטי קשר, היסטוריה תעסוקתית, ציפיות שכר ולפעמים גם תוצאות של מבחני התאמה. 

רוב מחלקות משאבי האנוש לא חשבו על המאגר הזה כעל “מאגר מידע”. התיקון מחייב לחשוב עליו בדיוק כך. בכתבה הזו נסביר מה השתנה, על מי זה חל, כמה זה עלול לעלות ומה כדאי לעשות כבר עכשיו.

עיקרי הדברים בקצרה

  • התיקון נכנס לתוקף ב 14 באוגוסט 2025 והעניק לרשות להגנת הפרטיות סמכויות אכיפה ועיצומים כספיים משמעותיים.
  • חובת רישום המאגרים בוטלה כמעט לגמרי במגזר הפרטי, אבל חובות אבטחת המידע, צמצום המידע וחובת היידוע נשארו בתוקף ואף הורחבו.
  • מאגר קורות חיים הוא מאגר מידע לכל דבר, ולעיתים קרובות הוא כולל מידע בעל רגישות מיוחדת כמו הערכת אישיות, נתוני שכר או מידע רפואי.
  • עיבוד מידע שלא כדין עלול לעלות 4 עד 8 ש”ח לכל אדם במאגר, ולא פחות מ 200,000 ש”ח להפרה.
  • מועמד יכול לתבוע עד 10,000 ש”ח פיצוי בלי להוכיח נזק, למשל אם לא קיבל הודעה כנדרשת בעת איסוף המידע.
  • הצעד הראשון הוא מיפוי מאגרי מידע: לדעת איזה מידע על מועמדים נאסף, איפה הוא נשמר, מי ניגש אליו וכמה זמן הוא נשמר.

מהו תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות ומה בדיוק השתנה?

חוק הגנת הפרטיות נחקק בשנת 1981, הרבה לפני עידן הענן, הבינה המלאכותית ומערכות הגיוס הדיגיטליות. תיקון 13, שאושר בכנסת ב 5 באוגוסט 2024, הוא העדכון המקיף ביותר שעבר החוק מאז, והוא מקרב את הדין הישראלי לסטנדרטים של רגולציית ה GDPR האירופית.

אפשר לסכם את השינוי במשפט אחד: פחות בירוקרטיה מראש, הרבה יותר אחריות ואכיפה בדיעבד.

השינויים המרכזיים

  • הגדרות מעודכנות: מושגים כמו “מידע אישי”, “עיבוד” ו”מידע בעל רגישות מיוחדת” הוגדרו מחדש ובאופן רחב יותר.
  • צמצום חובת הרישום: רוב המאגרים במגזר הפרטי כבר לא צריכים להירשם ברשם מאגרי המידע.
  • חובת הודעה למאגרים גדולים: מאגר שאינו חייב ברישום אך מכיל מידע בעל רגישות מיוחדת על יותר מ 100,000 איש, חייב בהודעה לרשות בתוך 30 יום.
  • חובת יידוע מורחבת: מי שאוסף מידע חייב לפרט את מטרת האיסוף, למי יימסר המידע, האם מסירתו חובה או רשות, ומהן הזכויות של האדם לעיין במידע ולתקן אותו.
  • ממונה הגנה על פרטיות: גופים מסוימים חייבים למנות ממונה (DPO).
  • סמכויות אכיפה: הרשות להגנת הפרטיות יכולה להטיל עיצומים כספיים, לנהל חקירות פליליות ולבקש צווים להפסקת עיבוד ואף למחיקת מידע.

מהו מידע בעל רגישות מיוחדת?

זו אחת ההגדרות החשובות בתיקון, כי היא משפיעה על גובה הקנסות ועל רמת האבטחה הנדרשת. לפי המדריך המקצועי של הרשות להגנת הפרטיות, היא כוללת 13 קטגוריות. בהקשר של גיוס בולטות במיוחד:

  • מידע על מצב בריאותי.
  • הערכת אישיות, כולל תוצאות של מבחנים פסיכוטכניים ומכוני מיון.
  • שכר ופעילות כלכלית.
  • עבר פלילי.
  • מוצא, דעות פוליטיות ואמונות דתיות.
  • מידע ביומטרי המשמש לזיהוי.

מי כפוף לתיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות?

התשובה הקצרה: כמעט כל ארגון כפוף לתיקון. התיקון חל על כל מי שמחזיק או מעבד מידע אישי, ללא קשר לגודל הארגון או לתחום הפעילות. מה שמשתנה בין ארגון לארגון הוא היקף החובות הנוספות.

חובה על מי היא חלה 
אבטחת מידע, צמצום מידע וחובת יידוע כל ארגון שמחזיק מאגר מידע, כולל מאגר קורות חיים
רישום מאגר ברשם גופים ציבוריים, ומאגרים שעיקר מטרתם מסירת מידע לאחרים כעיסוק, עם 10,000 בני אדם ומעלה
הודעה לרשות בתוך 30 יום מאגר שאינו חייב ברישום ומכיל מידע בעל רגישות מיוחדת על יותר מ 100,000 איש
מינוי ממונה הגנה על פרטיות גופים ציבוריים, סוחרי מידע, וגופים שעיקר פעילותם ניטור שיטתי או עיבוד בהיקף ניכר של מידע רגיש

למה מאגר קורות חיים הוא מקרה מבחן?

מאגר קורות חיים מצטבר בשקט. כל משרה שפורסמה, כל מועמד שהגיע דרך חבר מביא חבר וכל קובץ שנשלח במייל מוסיפים עוד רשומה. ארגון בינוני יכול להחזיק עשרות אלפי פרופילים בלי לדעת על כך.

בנוסף, תהליך ניהול גיוס עובדים מייצר הרבה מידע רגיש: הערות של מראיינים, ציפיות שכר, תוצאות מבחני התאמה ולעיתים גם מידע רפואי. ככל שהמאגר גדול יותר והמידע רגיש יותר, החשיפה לעיצומים גבוהה יותר.

חברות השמה ומכוני מיון צריכים לבדוק את מעמדם בזהירות מיוחדת. מכיוון שעיסוקם הוא מסירת מידע על מועמדים למעסיקים, ייתכן שיחולו עליהם חובות נוספות, כמו רישום או מינוי ממונה.

כמה זה עלול לעלות? עיצומים, פיצויים ואחריות

עד התיקון, הסנקציות על הפרת חוק הגנת הפרטיות היו מוגבלות, ורוב הארגונים התייחסו אליהן כסיכון תיאורטי. התיקון שינה את התמונה, והסכומים מחושבים כעת לפי מספר האנשים במאגר.

נושא לפני התיקון אחרי התיקון 
רישום מאגרים חובה רחבה לרוב המאגרים בוטלה כמעט לגמרי במגזר הפרטי
עיבוד מידע שלא כדין ללא עיצום ייעודי 4 ש”ח לאדם, 8 ש”ח אם יש מידע רגיש, מינימום 200,000 ש”ח
איסוף מידע בלי הודעה כנדרשת ללא עיצום ייעודי 50 ש”ח לאדם, 100 ש”ח אם יש מידע רגיש, מינימום 30,000 ש”ח
הפרת תקנות אבטחת מידע עיצומים מוגבלים עד 320,000 ש”ח להפרה במאגר ברמת אבטחה גבוהה
פיצוי ללא הוכחת נזק מוגבל עד 10,000 ש”ח לתובע
התיישנות תביעה אזרחית שנתיים שבע שנים

דוגמה מספרית

נניח שבמאגר קורות החיים של ארגון יש 40,000 מועמדים, וחלקם עברו מבחני אישיות. אם המידע מעובד שלא כדין, למשל נשמר לאחר שמטרת האיסוף הסתיימה או משמש למטרה אחרת בלי הסכמה, העיצום הבסיסי עלול להגיע ל 320,000 ש”ח (8 ש”ח כפול 40,000).

החוק כולל גם מנגנוני הקלה. הרשות יכולה להפחית את העיצום בעד 70%, ובכל מקרה סך העיצומים לא יעלה על 5% מהמחזור השנתי של הארגון. עדיין מדובר בסכומים שמצדיקים היערכות רצינית.

הסיכון שמעבר לקנס

עלות אירוע סייבר עצמו גבוהה בהרבה. לפי דוח Cost of a Data Breach של IBM לשנת 2026, העלות הממוצעת של דליפת מידע בעולם הגיעה ל 4.99 מיליון דולר, ולארגונים לקח בממוצע 247 ימים לזהות ולהכיל את האירוע. מאגר קורות חיים שדולף פוגע גם במוניטין של הארגון כמעסיק.

איך להתאים את מאגר קורות החיים לתיקון 13: שבעה צעדים מעשיים

הנה הצעדים שמומלץ לבצע, לפי סדר העדיפויות.

1. מיפוי מאגרי מידע

אי אפשר להגן על מה שלא יודעים שקיים. מיפוי מאגרי מידע הוא הבסיס לכל השאר. בדקו:

  • מאילו ערוצים מגיעים קורות חיים: אתר קריירה, לוחות דרושים, חברות השמה, הפניות עובדים, מייל ו WhatsApp.
  • איפה המידע נשמר בפועל: מערכת גיוס, תיבות מייל, תיקיות משותפות, אקסלים במחשבים אישיים.
  • מי ניגש למידע ואילו הרשאות יש לו.
  • אילו שדות נאספים, והאם כולם באמת נחוצים.

2. צמצום המידע

אספו רק את מה שנדרש לתהליך המיון. לפי הנחיית הרשות להגנת הפרטיות בנושא הליכי מיון לעבודה, אסור לאסוף מידע מעבר למה שנדרש, ואסור לשמור מידע עודף שנאסף. שאלות על מצב משפחתי, בריאות או נושאים אישיים אחרים מותרות רק כשיש להן תכלית לגיטימית וקשר ישיר למשרה.

3. עדכון נוסח היידוע

כל טופס הגשת מועמדות, באתר הקריירה או בדף נחיתה, צריך לכלול הודעה מעודכנת לפי החובה המורחבת. ההודעה צריכה לפרט את מטרת האיסוף, למי יימסר המידע, האם מסירתו חובה, ואת זכות המועמד לעיין במידע ולתקן אותו.

4. מדיניות שמירה ומחיקה

החוק אינו קובע תקופת שמירה אחת לקורות חיים, אבל הוא מחייב שהשמירה תהיה קשורה למטרת האיסוף. קבעו עם היועץ המשפטי תקופה מוגדרת ומנומקת, והגדירו מחיקה אוטומטית בסופה.

5. הסכמה לשימוש במשרות נוספות

רוצים לפנות למועמד גם לגבי משרות עתידיות? לפי הנחיית הרשות, שימוש במידע למטרה אחרת, כולל משרות אחרות, מחייב הסכמה מפורשת. ההסכמה צריכה להיות נפרדת, וסירוב לה לא אמור להשפיע על המועמדות הנוכחית.

6. אבטחת מידע והרשאות

תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) משנת 2017 ממשיכות לחול. רמת האבטחה הנדרשת נקבעת לפי סוג המידע, מספר האנשים במאגר ומספר בעלי ההרשאה. בפועל זה אומר הרשאות לפי תפקיד, תיעוד גישה, הצפנה וגיבויים.

7. בקרה על ספקים

חברות השמה, מכוני מיון וספקי תוכנה מעבדים מידע עבורכם, אבל האחריות נשארת אצלכם. הנחיית הרשות קובעת שמיקור חוץ אינו פוטר את המעסיק מחובותיו. יש לעגן דרישות פרטיות ואבטחה בהסכם עם כל ספק ולפקח על עמידתו בהן.

מערכת גיוס כחלק מפתרון הציות

אחד הסיכונים הגדולים הוא פיזור. כשקורות חיים יושבים במיילים, באקסלים ובתיקיות משותפות, אי אפשר לדעת מי ראה מה, אי אפשר למחוק בזמן ואי אפשר לענות לבקשת עיון של מועמד.

מערכת גיוס מרכזית לא פותרת את הכל לבדה, אבל היא הופכת את רוב הצעדים שתוארו כאן ליותר פשוטים ונגישים:

  • מאגר אחד במקום עשרות: כל המועמדים, מכל הערוצים, במקום מבוקר אחד.
  • הרשאות לפי תפקיד: מנהל מגייס רואה רק את המועמדים למשרות שלו.
  • תיעוד פעולות: יומן שמראה מי צפה ומי שינה כל רשומה.
  • מחיקה אוטומטית: כללי שמירה שמוחקים או מנטרלים מידע בתום התקופה שנקבעה.
  • ניהול הסכמות: תיעוד ההסכמה של כל מועמד לשימוש בפרטיו למשרות נוספות.

סיכום

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות הפך את מאגר קורות החיים מנכס שקט לנושא שדורש ניהול. הרישום הבירוקרטי כמעט נעלם, אבל במקומו באו אחריות אמיתית, חובת יידוע מורחבת ועיצומים שמחושבים לפי מספר המועמדים במאגר.

הארגונים שייצאו מזה בצורה הטובה ביותר הם אלה שיתחילו עכשיו: מיפוי מאגרי מידע, צמצום, מדיניות שמירה ומחיקה, ריכוז המידע במערכת אחת ובקרה על ספקים. נילוסופט, ספקית מערכת ניהול הגיוס המובילה בישראל, מסייעת לארגונים לנהל את תהליכי הגיוס במקום אחד, מאובטח ומבוקר.

המידע בכתבה הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. לבחינת החובות של הארגון שלכם מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני פרטיות.

שאלות נפוצות

מהו תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות?

זהו העדכון המקיף ביותר לחוק הגנת הפרטיות מאז 1981. הוא אושר בכנסת באוגוסט 2024 ונכנס לתוקף ב 14 באוגוסט 2025. התיקון מרחיב את ההגדרות, מצמצם את חובת רישום המאגרים ומעניק לרשות להגנת הפרטיות סמכויות אכיפה ועיצומים כספיים.

מי כפוף לתיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות?

כל ארגון שמחזיק או מעבד מידע אישי, בכל גודל ובכל תחום. חובות נוספות, כמו רישום או מינוי ממונה הגנה על פרטיות, חלות רק על גופים מסוימים, כמו גופים ציבוריים וסוחרי מידע.

האם מאגר קורות חיים נחשב למאגר מידע לפי החוק?

כן. אוסף ממוחשב של מידע אישי על מועמדים, גם אם הוא מפוזר בין מערכת, מיילים וקבצים, הוא מאגר מידע שחלות עליו חובות האבטחה, הצמצום והיידוע.

האם צריך לרשום את מאגר קורות החיים ברשם מאגרי המידע?

ברוב המקרים לא. חובת הרישום נשארה בעיקר לגופים ציבוריים ולמאגרים שעיקר מטרתם מסירת מידע לאחרים כעיסוק, עם 10,000 בני אדם ומעלה. חברות השמה צריכות לבדוק את מעמדן מול יועץ משפטי.

כמה זמן מותר לשמור קורות חיים של מועמד שלא התקבל?

החוק אינו קובע תקופה אחת, אבל השמירה צריכה להיות קשורה למטרת האיסוף. מומלץ לקבוע מדיניות שמירה כתובה ומנומקת עם היועץ המשפטי, ולהגדיר מחיקה אוטומטית בסופה.

האם מותר לפנות למועמד לגבי משרה אחרת בעתיד?

לפי הנחיית הרשות להגנת הפרטיות, שימוש במידע למשרות אחרות מחייב הסכמה מפורשת של המועמד. מומלץ לבקש אותה בנפרד ולתעד אותה.

מה גובה הקנסות על הפרת החוק?

עיבוד מידע שלא כדין עלול לעלות 4 ש”ח לכל אדם במאגר, או 8 ש”ח אם יש בו מידע רגיש, ולא פחות מ 200,000 ש”ח. סך העיצומים מוגבל ל 5% מהמחזור השנתי, והרשות רשאית להפחית אותם בעד 70%.

האם מועמד יכול לתבוע את הארגון?

כן. בית המשפט רשאי לפסוק עד 10,000 ש”ח פיצוי בלי הוכחת נזק, למשל כשלא ניתנה הודעה כנדרשת בעת איסוף המידע או כשנדחתה בקשת עיון. תקופת ההתיישנות עלתה לשבע שנים.

איך מערכת גיוס עוזרת לעמוד בדרישות תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות?

מערכת גיוס עוזרת לעמוד בדרישות תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות על ידי זה שהיא מרכזת את כל המועמדים במקום אחד, מאפשרת הרשאות לפי תפקיד, מתעדת גישה, מנהלת הסכמות ומוחקת מידע אוטומטית בתום תקופת השמירה.  

תמונה של חברת נילוסופט

חברת נילוסופט

חברת Niloosoft היא ספקית מובילה של מערכת מתקדמת לניהול & מעקב תהליך גיוס עובדים ומשאבי אנוש.

Niloosoft מספקת ללקוחותיה פתרונות בתחום ניהול משאבי אנוש, ניהול תהליכי גיוס וניהול קשרי לקוחות (CRM). הפתרונות שלנו מתאימים לעצמאים ולמחלקות משאבי אנוש בחברות אשר מגייסות כח אדם עבור עצמן ומנהלות את תהליכי הגיוס מול המנהלים בארגון באמצעות פלטפורמה אחת.

על מה מדברים בכתבה

הצטרפו למעל 550 לקוחות מכל העולם

מאמרים נוספים שאולי יעניינו אותך

תגיות
אסטרטגיות גיוס בינה מלאכותית גיוס גיוס בכירים גיוס במיקור חוץ תוכנה חכמה גיוס הייטק גיוס מיקור חוץ דברים חשובים בבחירת מערכת גיוס היתרונות של חברות השמה היתרונות של מיקור חוץ היתרונות של מערכת הגיוס השמה בהייטק חברות מיקור חוץ הייטק לאפס סיסמה במערכת מדיניות אבטחה מטרות משאבי אנוש מערכות גיוס חכמות מערכות גיוס מתקדמות מערכות גיוס עובדים מערכות לגיוס עובדים מערכות מתקדמות מערכת בינה עסקית מערכת גיוס והשמה מערכת גיוס וניהול כוח אדם מערכת גיוס חכמה מערכת גיוס עובדים מערכת לגיוס עובדים מערכת לניהול משאבי אנוש מערכת נוכחות מערכת ניהול עובדים מקור גיוס במערכת ניהול משאבי אנוש שיטות מעשיות לשמירה על העובדים הטובים ביותר שלך שימור עובדים תהליך גיוס תהליך גיוס עובדים תהליך הגיוס תהליך ההעסקה תהליכי גיוס והשמה תהליכי גיוס עובדים תוכנה לניהול משאבי אנוש תוכנה לניהול משימות תוכנה לניהול עובדים תוכנת גיוס עובדים תוכנת משאבי אנוש
נילוסופט מובילה את מהפכת גיוס העובדים עם המערכת המתקדמת בעולם לניהול תהליך גיוס עובדים ומשאבי אנוש

השאירו פרטים ונדבר